Chagigah 12A

השתא דנפקא ליה מ״למקצה השמים ועד קצה השמים״, ״למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ״⁠ — למה לי?

The Talmud poses a question: Now that it is derived from the phrase “from one end of the heavens to the other,” why do I need the phrase “since the day that God created man upon the earth”?

כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע, שנאמר: ״למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ״. וכיון שסרח ⁠— הניח הקדוש ברוך הוא ידיו עליו ומיעטו, שנאמר: ״אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה״.

The Talmud answers that this phrase teaches us something else, according to R' Elazar. As R' Elazar said: The height of Adam the first man reached from the ground to the skies, as it is stated: “Since the day that God created man upon the earth, and from one end of the heavens” (Deuteronomy 4:32). When he sinned, God placed His hand upon him and diminished him, as it is stated: “You fashioned me behind and before, and laid Your hand upon me” (Psalms 139:5).

אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון, מסוף העולם ועד סופו היה, שנאמר: ״למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים״, כיון שסרח הניח הקדוש ברוך הוא ידו עליו ומיעטו, שנאמר: ״ותשת עלי כפכה״.

Rav Yehuda said that Rav said: The size of Adam the first man was from one end of the world to the other, as it is stated: “Since the day that God created man upon the earth, and from one end of the heavens to the other,” which indicates that he spanned the entire length of the world. Once he sinned, God placed His hand upon him and diminished him, as it states: “And laid Your hand upon me.”

אי הכי, קשו קראי אהדדי! אידי ואידי חד שיעורא הוא.

The Talmud asks: If so, the two parts of the verse contradict each other, since one indicates that his height reached the heavens while the other says it reached the end of the earth. The Talmud answers: Both this and that are one, the same, measure.