Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תן ° או תון, — שרש משני1[במקרא בא רק ואיבי תַּתָּה לי ערף (ש"ב כב מא), כנראה אך בטעות סופר במק' הנכון שבתה' יח מא: ואיבי נָתַתָּה לי ערף, אבל הבאים אחרי כן ראו זאת כצורה חֻקית ואף הרחיבו את שמושה, כמו שכתבו גם קח, צג, במק' לקח, יצג וכד'.] שהשתמשו בו פיטנים ומשוררים במשמ' נתן: כצרי אשר תתה אלהי בפח יקוש משנאם אשר נראה כאוהב ומלכדתו (ר"ש הנגיד, אמת נעלה, בן תהלים, הברמן א, 126). תתי אני לבני חק עולם (הוא, בן קהלת תח, אברמסון, 166). תתי דבר מועצה לבני (שם, שם, תט). תתי אני לבני חק צדק (שם, תי, 167). תתי אני בסוף כל דבר לבני2[כן צ"ל, כמו בשלש הדגמאות הקודמות, ולא "לפני" כנדפס (הערת דב ירדן).] פרי מחשבה (שם, תיא, 168). כי מעשה אשת נעוריך עלי ראשך כלוית חן וכבוד תתה (אליעזר הבבלי, ברודי נט).