Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תּוֹסָפָה °, ש"נ, — כמו תּוֹסֶפֶת Zusatz; addition, ובמיוחד כשם לאֹסף הברַיתות המכֻנסות בספר התוספתא, הנוסף על דברי התנאים שבמשנה1[ע"פ הארמ' תוספתא באותה משמ' שבאה גם בצורה זו בעבר'.]: ששנינו בתוספה הכוסות הצידנים וכו' (פרוש רה"ג, כלים ל ג, פרוש הגאונים, מק"נ, 79). כדארמ' בתוספה (הוא, אהלות ו א, שם, 85). ועוד בתוספה שנינו (שם, 86). וזו היא מן התוספה הובא בתלמוד (אוצר הגאונים, לוין ה, תענית, 42). — °ובתור קטעים הכתובים ערבית: מן אלמשנה ואלתלמוד ואלתוספה (רסע"ג, JQR, XVI, 1903, עמ' 112). וזאדת אלתוספה עלי הדה אלתלת אשיא2[כלו' והוסיפה התוספה על אלו השלשה.] (תשובות הגאונים, אסף, 133). פי אלתוספה שרחו3[בתוספה בארו.] וכו' (רב נסים גאון, שם, 198). ושרחו כיפיה דלך פי אלתוספה4[ובתרגומו של ר"י א"ת: ובארו המעשה הזה בתוספה.] (ריב"ג, השרשים, מלק). — ומ"ר °תוספות: עוסקים במשנה ובמדרש ובתוספות (אוצר הגאונים מגי', לוין ה, 41). ופירשו בתוספות וכו' (שם ט, 78). — ועי' *תּוֹסֶפֶת, *תּוֹסֶפְתָּא.