Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תֹּמֶר 1[נקוד זה של השם בא בפרט בצרוף תמר דבורה, המשמש שע"פ, כמו שנשמרו צורות משנה של שמות קדומים בשמוש כזה, כגון נִמְרִים במק' נְמֵרִים, תִּמְנַת (חרס) במק' תְּמוּנַת וכד'.], ש"ז, — כמו תָּמָר: והיא (דבורה) יושבת תחת תֹּמֶר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים (שופ' ד ה). במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק, כּתֹמֶר2[בכתוב זה אין שמוש המלה מסתבר, לא במשמ' עץ דקל דוקא, שאין לו ענין למלת מקשה, ובודאי לא במשמ' דחליל (Vogelscheuche), כדעה מוזרה זו שמצאה את מקומה אף במלונם של קהלר-בומגרטנר. תרגום השבעים חסר במקום זה, ואין למשל, בת"י (עובד נגיר) ובמסֹרת הפרשנות באור של ממש למלה הסתומה.] מקשה המה ולא ידברו (ירמ' י ד-ה). — ובסהמ"א, °תמר יין, °תמר המנשב, ועוד: כי היא ארץ מולדת הרבה מיני תמרים כמו תומר יין תומר זאגא תומר קאקאס מגובה ס' עד פ' רגל תומר המנשב (פעכער פאלמע) אשר יתן גם יין כתומר היין (שמשון בלוך, שבילי עולם ח, אפריקא בכלל, ד.). — ועי' תָּמָר. — ואמר הפיטן: יום פנה כצל תומר אקרא לאל עלי גומר (המבדיל בין קדש לחול, למוצאי שבת).