Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תֹּם I ש"ז, סמ' גם תָּם-, כנ' תֻּמִּי, תֻּמּוֹ, תֻּמָּם, — תכונת התם, Redlichkeit; honnêteté; righteousness: יי' ידין עמים שפטני יי' כצדקי וּכְתֻמִּי עלי (תהל' ז ט). תֹּם וישר יצרוני כי קויתיך (שם כה כא). — ובצרופים, תם דרכים: הלא יראתך כסלתך תקותך וְתֹם דרכיך (איוב ד ו). — והולך תֹּם: וצפן1[קרי: יצפון.] לישרים תושיה מגן להלכי תֹם (משלי ב ז). — והולך בַּתֹּם: הולך בַּתֹּם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע (שם י ט). — ובתם לבב: בְּתָּם-לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת (בראש' כ ה). גם אנכי ידעתי כי בְתָם-לבבך עשיתי זאת (שם שם ו). ואתה אם תלך לפני וכו' בְּתָם-לבב ובישר וכו' (מ"א ט ד). אתהלך בְּתָם-לבבי בקרב ביתי (תהל' קא ב). — וכתם לבב: וירעם כְּתֹם לבבו ובתבונות כפיו ינחם (שם עח עב). — ובצרופים כגון הלך בתֻמו, לתמו, משך בקשת לתמו: כי אני בְּתֻמִּי הלכתי (תהל' כו א). ואני בְּתֻמִּי תמכת בי (שם מא יג). טוב רש הולך בְּתֻמּוֹ וכו' (משלי יט א), שם כח ו2[בישע' מז ט: ותבאנה לך שתי אלה וכו' בְּתֻמָּם (במגלת ישעיה מן המדבר א: כתומם) באו עליך, יש גורסים כתֹמִים - כתאומים, לפי הענין.]. ואת אבשלום הלכו וכו' קראים והלכים לְתֻמָּם ולא ידעו כל דבר (ש"ב טו יא). ואיש משך בקשת לְתֻמּוֹ ויכה את מלך ישראל (מ"א כב לד). — ובעצם תמו, במש' במלא גמר חייו: זה ימות בעצם תֻּמּוֹ כלו שלאנן ושליו (איוב כא כג). — ובתו"מ: שכל השבטים אינם עומדים בשבועתם בתומיהם ושבטו של לוי עומד בתומו (ר' לוי, פסיק' רב' כא, י' הדברות קמיותא). — *ולפי תֻמו, כמו לתמו, שלא במתכון, לרעה או לטובה: רוק דורסו (בשבת) לפי תומו וכו' נחש דורסו לפי תומו וכו' עקרב דורסו לפי תומו (שבת קכא:). — וביחוד *הסיח לפי תמו: במסיח לפי תומו (יבמ' קכא:). פונדקית נכרית היתה ומסיחה לפי תומה היתה (שם קכב:). ואשה וקטן מסיחים לפי תומם וכו' מעשה באדם שהיה מסיח לפי תומו וכו' (ב"ק קיד:). — ובסהמ"א: אין תום חוץ מתומו ואין רום בלעדי רומו (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, 144).