Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תָּלַף °, — פעל משני שנגזר מן תלפיות, כמו אָלַף, לָמַד1[ע"פ הבנה זו של תַּלְפִּיּוֹת, ועי' בהערה לערך זה.]: בקשת צדקו צדיקים לא משכו ובתלף חסדו חסידים לא תלפו (סעדיאנה, שכטר, 68).
— פִע', °תִּלֵּף, — אִלֵּף ולִמֵּד: בפיהמו לשומה לערכה כדברה לתלף את שעריה בסמנין במָסורה (שו"ת הגאונים מן הגניזה, גינצבורג, 279).