תָּחוּחַ — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

תָּחוּחַ

תָּחוּחַ *, °תּוֹחֵחַ, ת"ז, או °תִּחוּחַ, °תיחוח, ש"ז3[צורת המלה במקורות לא התבררה כל צרכה (ועי' בנסחאות המובאות), אך הקרוב ביותר, שהעקר עפר תִּיחוּחַ, עפר רקבון, שה"פ מן תּוֹחחַ משרש תּוּחַ, שהוראתו כלשון רקיבה בסור' (עי' ברוקלמן במלונו מהד' ב' 818). ואמנם נוהג היום השמוש בצרוף עפר תָּחוּחַ במשמ' עפר רופף, Locker; croulier; loose, ועי' זגורודסקי, מלון כל בו לחקלאות, 937.], —  בעקר בצרוף עפר (ה)תחוח, עפר הרקבון: (בודקים) אף האשפתות ועפר התיחוח (אהל' יח ח). ואיזו היא (קרקע) בתולה, כל שאין בה רושם ואין עפרה תיחוח4[נ"א: רששים ואין עפר תחתיו.] (תוספת' אהל' טז ה). מרחיקין הגפת והזבל וכו' מכותל חבירו וכו' מפני שעושין עפר תחוח ומלקין את ארצות הכותל (ירוש' ב"ב ב א). אין מי רגלים כלים אלא בישיבה וכו' ובעפר תיחוח5[נ"א תחוח, תוחח, ועי' ד"ס.] אפי' בעמידה (ברכ' מ.). נוטל עפר תיחוח וחופר בבתול' ג' אצבעות (נזיר סה.). שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח (ב"ב יט:). — ובסהמ"א: משתקעות רגליו של אדם מחמת תיחוח עד מקום שמשימין הכבלים6[פי' על הכתוב: ארץ כבול (מ"א ט יג).] (הערוך, ערך כבל). ששותת מן המים עד שנעשה תיחוח כל כך שיכול לעשות מגופת חבית בלא תוספת מים (רש"י, תענ' ו:).  שהוא (העפר) תחוח כ"כ שכשהוא נותן הביצה על גב העפר נכנסת מאליה בתוכה (ר"נ על הרי"ף, ביצה ד.). (הנטע) לא בעפר תיחוח המעדנו ומפריחו יפה (אלשיך, איוב ח יז). — ובהשאלה, °עפר תחוח, עפר תוחח, על דבר שערכו מועט: ואקח מן הבא בידי שנים או שלשה גרגרים וכו' לפי חומר הנושא קוצר המשיג ועומק המושג קמחא טחינא ועפר תוחח (מורפורגו, שמש צדקה א, יח:). —  ואמר הפיטן: יעלו רם מתוחים חרושים דושים תחוחים7[ובמחז' רומ' א, קיב. תיחוחים.] (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א' פסח).

Ben-Yehuda Abbreviations