תָּאַם — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

תָּאַם

תָּאַם 1[כדעת רבים יתכן, שבכתיב החסר שנהג לבדו בתקופת התורה, הכונה גם כאן לש"ע תְּאֹמִם, תאומים, בשמוש משאל. ולפי הענין כנראה אותה מלה היא המנֻקדת תַּמִּים בהמשך הכתוב (בשמות כו) . ואמנם אשר להבנת המלה כאן, אפשר שהכונה, שהיו שני הקרשים שבמקצועות פונים בזוית נצבת, בשני חלקים תאומים, לכאן ולכאן, ולא כהבנה הרגילה במשמ' שוים, כת"י מְכַוְּנִין, וצ"ע.], פ"ע, במקרא רק בינו' תּוֹאֲמִם, תֹּאֲמִם, — עשויים כתאומים, כפולים: ויהיו (שני הקרשים) תֹאֲמִם מלמטה ויחדו יהיו תמים2[מנֻקד תַּמִּים, ועי' בהערה שלפני זו ובערך תָּמַם.] על ראשו אל הטבעת האחת (שמות כו כד). והיו תוֹאֲמִם מלמטה ויחדיו יהיו תמים אל ראשו (שם לו כט). — ואמר המשורר: והוא הוא התואם שנים אב ואם (רשב"ג, תחלת החכמה, ביאליק-רבניצקי א, 71). — בינ' פעו', °תָּאוּם, כמו מָתְאם: והשם התָאוּם3[כך יש לקרוא, ולא (כקלצקין-צובל, אוצר המונחים הפלוסופיים ד, 171): תְּאֹם.] הוא המתאם, הוא המוסכם בשם ובענין, כצומח וחי מרגיש שיאמרו בגבול אחד על האיש ועל החמור ועל הסוס (ר"י א"ת, רוח חן, באור השמות).

— הִפע', מַתְאִימוֹת, — יולדות תאומים: שניך כעדר הקצובות4[שם ו ו: כעדר הרחלים.] שעלו מן הרחצה שכלם מַתְאִימוֹת ושׁכלה אין בהם (שה"ש ד ב). ובתו"מ מתאימים, בפרט במשמ' שוים זה לזה כתאומים5[אך עי' בהערות שאחר זו.]: שלש על שלש שנמחה ממנה חוט אחד או שנמצא בה קשר או שני חוטין מתאימין6[פרש הרע"ב: שדרך האריגה שהערב נכנס לתוך השתי אין ב' חוטים נכנסים בסדר אחד אלא במקום שזה נכנס זה יוצא וכששניהם שוין נחשב באחד כמי שאינו.] טהורה (כלים כז יב). שתי כירים המתאימים7[ובהגהות הגר"א: כירות המתאימות, וכן הנוסח בבבלי שבת לז., ושם מפרש רש"י: מחוברות יחד וקיר של חרס מפסקת ביניהם.] אחת גרופה וקטומה ואחת שאינה גרופה וקטומה וכו' (תוספת' שבת ג ג). היו (הפתחים) שניהן מתאימין8[ופרש הר"ש: שיש לו ב' דלתות אחד לימין ואחד לשמאל.] המאהיל על גבי שניהם טמא (שם אהל' ח ד). היו (שם) שתי דרכים מתאימות9[כלומר יוצאות מאותו מקום ומגיעות לאותו מקום.] אחת רחוקה וטהורה ואחת קרובה וטמאה וכו' (ירוש' ברכ' ג א, שם נזיר ז א). וכן ב' קורות המתאימות10[ופרש רש"י: שהשכיבן זו אצל זו כמו תאומים.], לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח (ערוב' יד.). — *וככנוי לשִנים בעלות שני שרשים: אין בודקין מן המתאימות11[כך הנוסח במשנה, אך בבבלי שם לט.: התיומת, והערוך ערך תאם גורס: תאימות.] ולפנים אף לא את המתאימות (בכורות ו ד). — ובסהמ"א: כל קרש וקרש היה חרוץ מלמעלה ברחבו שני חריצין בשני צדיו כדי עובי טבעת ומכניסו בטבעת אחת נמצא מתאים לקרש שאצלו (רש"י, שמות כו כד). — ואמר המליץ: אתה הרכבת אנוש כולו תהפוכות ומדון אין חלקו מתאים עם חלקו ולא כולו עם כולו (שלמה פפנהים, ארבע כוסות ב, אתה הרכבת). — °וספר המתאימות, ספר הרושם את המקומות המקבילים שבכתבי הקדש או במקומות אחרים, concordantia: ספר המתאימות (קונקורדנציא), שבו יֵאצרו ויחסנו בסדר נכון וישר לא רק כל שרשי לה"ק ומלותיה בלבד, כי אם גם כל הפסוקים כֻלם שבאו בהם וכו' (שלמה מנדלקרן, היכל הקדש, פתח ההיכל). — ונוהג בלשון ימינו: התאים זה לזה, היה מתאים, התאים לדבר, היה ראוי ומכֻוָּן לו, passen; être fait pour; to fit.

— פֻע'12[ועי' פִּע'.], במקור רק בינו' *מתואמות, — בעלות חלקים שוים זה לזה: וכן בית תבלין של חרס וקלמרים המתואמות13[ויש גורסים בהָפע': המותאמות.] (כלים ב ז). —  ואמר הפיטן: תֹאמו היום שבת וחנכה (יוסף בר שלמה מקרקשונה, אודך כי אנפת, יוצ' שבת א' חנכה).

— הָפע', בתו"מ  רק בינו', *מָתְאָם, *מותאם, — כאלו כפול בענין מן הענינים, פונה לכאן ולכאן, נתון בין שני דברים וכד': שהוא (אברהם) מותאם בין שכינה למלאך (מד"ר שה"ש א יג). שכלם מתאימות, שהיו (בני ישראל) מותאמים בין החלוץ למאסף (שם ד ד). אל הר נבו ראש הפסגה, מה פסגה מופרשת מן האשכול ואינה מופרשת, כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת והגיא ביניהם14[עי' בהוצ' איש שלום. אך נראית הגרסה שבמדרש תנאים, הופמן לג לד: מה פיסגה זו פרושה מן האשכול ואינה פרושה כך היתה קבורתו של משה מותאמת בין שני ההרים הר מיכן והר מיכן והיא מותאמת ביניהן.] (ספרי דבר' שנז). — ובסהמ"א במשמ' היה תאוֹם לזולתו: כשם שהחמה מותאמת בלבנה כך זרח ופרץ מותאמים בבטן אחד ומותאמים בבכורה (ר' בחיי, וישב, ולא יסף עוד לדעתה). והיו תאומים כי הלבנה מותאמת בחמה וכו' (רמב"ן, בראש' לח כט). ועם התנועעם (של חלקי האויר) הניעו את גוף יעקב המוקף מהם והמותאם עמהם (תשובות ר' זרחיה הלוי, אוצר נחמד ב רכ ח). — ואמר הפיטן: דודי לי ואני לו מותאמת (ר' יצחק, אזנך תטה, סליח' ה' עשי"ת).

— נִפע', °נִתְאַם, °נתאמו ראובן ושמעון וכד', — נעשו כתאומים: תאמי צביה וכו' שנתאמו בצביונו של הקב"ה והשוו מעשיהם לשני עפרים (ס' חסידים, מק"נ, תתרמ"ד). — ואמרו פיטנים ומשוררים: מה יפו ונעמו מאורות שנתאמו (תאמת אור, יוצ' לשבת ור"ח, מחזור איטל' א, ס:). מה גדל חשק החושקים הנתאמים (עמנ', מחב' כז, ירדן, 493). — וכמו הָתאם, היו פניו כאלו לכאן ולכאן: נתאם (הכה"ג) בתוך ראש בית אב וסגן (רשב"ג, בבכי גשו, ביאליק-רבניצקי ב, 213).

— פִע', °תֵּאֵם, כפל, עשה כפלים, verdoppeln; doubler; to double: תאמת אור בקדש ביום שבת וחדש (תאמת אור, יוצ' לשבת ור"ח, מחזור איטל' א, ס:). — ונוהג בלשון ימינו בספרות ובדבור במשמ' עשה שיהיה דבר הולם את זולתו,  anpassen; ajuster; to fit  מזה שה"פ תֵּאוּם.

Ben-Yehuda Abbreviations