Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תַּנּוּר 1[כמו תַּנּוּר בעבר' בא באותה משמ' גם תִנוּרֻ באשור' (ר' ביחוד את הצרופים המרֻבים המובאים במלונם של Muss ו-Arnolt עמ' 1178), בארמ' שבתרגומים (בעוד שבמקומו בארמ' שבמקרא אַתּוּן, אתון נורא, שגם כנגדו אַתּוּנֻ באשור'), וכן בסור', וכנראה מארמ' עברה המלה גם לערב' ולפרס'. מקור המלה, שכנראה אך במקרה דומה היא בצלצולה אל אתון נורא באותה משמ', אולי אינו בשפה שמית, ועי' במחקרים הרשומים במלון האשורי הנזכר לעיל. הסימנים המשמשים בשומרית כתמורת תִנוּרֻ באשור' מורים על תנור עשוי מלבני חרס, אבל אפשר שגם בימי קדם בנו אף תנורי מתכת.], ש"ז, מ"ר תַּנּוּרִים, תַּנּוּרֶיךָ, — מתקן בנוי לבנים או אבנים, ואח"כ גם ממתכת, שמסיקים בו אש לחמום או לאפיה ולהתכת תמכות ועוד, Ofen; poêle, four(neau): stove, oven: והנה תַנּוּר2[יוסף הלוי ואחרים גורסים כאן תִּמּוּר אש, ואין זה מוכח.] עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה (בראש' יה יז) . ועלו (הצפרדעים) ובאו בביתך וכו' וּבְתַנּוּרֶיךָ ובמשארותיך (שמות ז כח). וכל מנחה אשר תאפה בַּתַּנּוּר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת (ויק' ז ט). תַּנּוּר וכירים יתץ טמאים הם (שם יא לה). ואפו עשר נשים לחמכם בְּתַּנּוּר אחד (שם כו כו). — ומאפה תנור, דבר שנאפה בתנור: וכי תקרב קרבן מנחת מאפה תַנּוּר סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן (שם ב ד). — ובהשאלה, ככנוי למזבח3[זאת כנראה הכונה, כדעה אחת המובאת בפרושו של רד"ק, ולא כדעה אחרת (עי' גם רש"י), שכאלו הכונה למדורת אש לשרפת הפושעים.]: נאם יי' אשר אור לו בציון וְתַנּוּר לו בירושלם (ישע' לא ט). כלם מנאפים כמו תַנּוּר בערה4[לדעת פרשנים עברים תנור לשון זכר, על כן מלת בוערה מלעיל (לשון ראב"ע), ואולם כדעת רבים היום לא כונה המסרת בחלֻקת המלים, וצ"ל: כתנור בֹּעֵר הֵם, אֹפָה ישבת וכו', ועי' על כל הפרשה בדברי העורך בספרו הלשון והספר א ע' 95 וכו', שם, מהד' שניה, ע' 115 וכו'.] מאפה (הושע ז ד). כי קרבו כַתַּנּוּר לבם בארבם5[לפי דברי העורך במקום הנזכר צ"ל: כי קִרְבּוֹ (של המלך) כתנור, לִבָּם (של השרים) כְּאוּר בָּם, כאותה הקבלה של אוּר ותנור בישע' לא ט.] (שם שם ו). כלם יחמו כַּתַּנּוּר (שם שם ז). כי הנה היום בא בער כַּתַּנּוּר והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא (מלא' ג יט). תשיתמו כְּתַּנּוּר אש לעת פניך (תהל' כא י). עורנו כְּתַּנּוּר נכמרו מפני זלעפות רעב (איכה ה י). — וכשם מקום: ואת מגדל הַתַּנּוּרִים (נחמ' ג יא)6[בארמ' שבתו"מ באה מלת תנורא אחרת במשמ' קובע ומגן וכד' (תנורא דפרזלא וכד'), שאין לערבב אותה במלת תַּנּוּר, תַּנּוּרָא זו, אלא, כפי שהראה י.נ. אפשטיין בלשוננו טו 106 וכו', היא הפרסית tanuvâra.] — ובתו"מ: משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה וריחים ותנור (שביע' ה ט). ואין נותנין את הפת לתנור עם חשיכה וכו' אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום (שבת א י). נגע בחרסו שלתנור יקלוף את מקומו (פסח' ז ב) . ומרחיקין את הריחים שלשה מן השכב שהן ארבע מן הרכב ואת התנור שלשה מן הכליא שהן ארבע הן השפה (ב"ב ב א). תנור שהוסק מאחוריו וכו' טמא מעשה שנפלה דליקה בתנורי כפר סגנה (כלים ה ד). תנור לטמון בה אונין של פשתן (ירוש' שביע' ה ט). מביאין לו פת חריבה במלח ויושב בין תנור לכיריים7[מקום מנוול שבבית — רש"י.] (תענ' ל.-ל:). — *ובמשמ' אפיה: ואפה שלשה תנורין בשבת אחד זו אחר זו (שם ע"ז ה יא). אין לוקחין פת מנחתום כותי במוצאי הפסח אלא לאחר שלשה תנורים8[כלומר לאחר שאפה שלש פעמים בתנור זה.] (כותים ב, הוצ' קירכהיים, 35). — ובסהמ"א: חלון שלמטה עם הקרקע בתנור ליכנס בו הרוח כדי שיוסק שמו עין (ערוך, ערך עין). ולא ידע כי אפרים לקח ברכתו והושיבו בין תנור וכירים (עמנו', מחב' יד, ירדן, 253). כי חצות לילה יקום להודות וכו' וישב בין תנור וכירים ולא יאכל עד הצהרים (הוא, טו, שם 269-270).