Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תַּיִשׁ 2[גם בארמ' ובסור' תַישָׁא, באשור' דַשֻׁ, ערב' תַיְשׂ, ואולם, כאמור בהערה לערך תַּחַשׁ, יתכן שאין כאן אלא מבטא אשורי בטשטוש הגרונית במק' תַּחַשׁ באותה משמ', וצ"ע.], ש"ז, הפס' תָּיִשׁ, מ"ר תְּיָשִׁים, — הזכר שבעזים, Ziegenbock; bouc; he-goat: ויסר ביום ההוא את הַתְּיָשִׁים העקדים והטלאים (בראש' ל לה). עזים מאתים וּתְּיָשִׁים עשרים (שם לב יה). זרזיר מתנים או תָיִשׁ ומלך אלקום עמו (משלי ל לא). אילים שבעת אלפים ושבע מאות וּתְיָשִׁים שבעת אלפים ושבע מאות (דהי"ב יז יא). — ובתו"מ: משל לרועה שבא זאב ונזדווג לצאנו, מה עשה העמיד תייש אחד לנגדו (ר' יוסי בן חלפתא, ירוש' סוטה ה ח). גדיים שהינחת נעשו תיישים (רבן גמליאל, שם סנה' א ב). אם אין גדיים אין תיישים, אם אין תיישים אין צאן (שם שם י ב). איזהו כוי שנחלקו בו רבי אליעזר וחכמים, זה הבא מן התייש ומן הצבייה, היכי דמי, אילימא בתייש הבא על הצבייה וילדה וכו' (חול' עט:). עם זה שאני מוסר לך איני מוסר לך תיישים אלא גדיים, וכבשים איני מוסר לך אלא טלאים, שעדיין לא נתעסקו במצות ועדיין לא הגיעו לתיישים (אדר"נ יז). — ובסהמ"א: נגשו למלחמה הפרשים בידי אנשים ולבות תישים (ר"י חריזי, תחכמוני, קמינקא, 482). פניו פני איש אך בשכלו תיש (עמנו', מחב' א, הברמן, 48). כי התיישים יש להם זקן, ולא הכבשים (גרשון בן שלמה, שער השמים ד א). — ואמר המשורר: ואחד יעלה יגש באחד כמו זרזיר וכזאב על תיישים (שיר על שחוק האישקאק לר' שלמה מזל טוב, שמעוני מתי שכל, דברי חפץ לצבי עדלמן, ו). — °וככנוי של גנאי, בדברי החרזן: ואשאג כליש ואתושך תיש3[והעיר המהדיר: תיש הוא בן קפרון לגנאי ולחרפות מענה אותו כן], ואחצוב Fשיש... שיר שמירים4[הכונה בקרוב: ואחצוב בתוך אבני שמיר הקשות כמו בשיש הרך.] (יהודי בן ששת, תשובות תלמידי דונש, שטרן 8).