תְּעִיָּה — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

תְּעִיָּה

תְּעִיָּה °, ש"נ, —  מעשה התועה והטועה, ואמרו פיטנים ומשוררים:  ועל מורים אשר יורו בתהפכות ובתעיה (ר"ש הנגיד, הבמות פליליה, הברמן 1, 131). אשר יהיה חכם לבב בעיניו תעיתו יהי חושב נכונה (הוא, אשר יהיה, בן משלי, אברמסון, 10). ויתעהו הזמן תעיה ביום מחר כעת חיה (ראב"ע, האספו משכילים, כהנא א, 134). —  °ומדבר התעיה: המדבר ההוא קוראים אותו (הערביים) מדבר התעייה ויחשבו שישראל תעו ולא ידעו הדרך וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ ג נ).  וזאת היא הגדולה שבתעית2[כך נכון בקצת דפוסים, ולא: בתעות, כבמהד' שטערן (וינה 1856) עמ' 370.] בעלי המשכון אשר זכרתי לך בשער הבטחון (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג). —  ומ"ר °תְּעִיּוֹת:  וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן (רמב"ם, עכו"ם א ג). —  ואמר הפיטן:  ולא תתעלם מנופלים ונדחים בתעיות (רי"צ ג'יקטילה, אזהרות, זולאי, ס' היובל לאפשטיין, 172).

Ben-Yehuda Abbreviations