Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
תְּאוֹמָה ש"נ, — מי שנולדה ביחד עם אח או אחות: תאומה היתה עם דינה וכו' תאומה היתה עם בנימין וכו' (ב"ב קכג.). קין ותאומתו והבל ושתי תאומותיו (מד"ר בראש' כב). תאומה יתירה נולדה עם הבל (שם). — *ובשמוש משאל, גם לגבי מי שאינה אחות תאומה ממש, שוה בגיל: אחתי יונתי תמתי וכו' ר' ינאי אמר תאומתי2[עי' תַּם, הערות.] כביכול לא אני גדולה ממנה ולא היא גדולה ממני. ר' יהושע דסיכניה בשם רבי לוי תאומתי מה התאומים הללו אם חושש אחד מהם בראשו חבירו מרגיש3[השוה במובא מתו"מ (מד"ר שה"ש, שני שדיך) בערך תְּאוֹם, תאומים.] וכו' (מד"ר שה"ש, אני ישנה).