Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שׂוּר I וַיְָשַׂר, פ"ע, — כמו שָׂרָה, נלחם, נאבק: בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים, וַיָּשַׂר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו וכו' (הושע יב ד-ה)1[לפי הענין ברור, שהכונה לצורה כגון וַיִּשֶׂר מן שָׂרָה, אלא שהנקוד בחר במבטא אחר, שאינו מתפרש אלא מן שׂוּר או שָׂרַר, וקשה לעמד על נמוקי הנקוד הזה. והפיטנים השתמשו בפעל לפי כתוב זה: וישר ישראל למלאך ויוכל לו לילה (יניי, אז רב נסים, קרוב' שבת הגדול), נ"א וישראל יָשַׂר למלאך, נ"א וישראל סר אל מלאך עי' פיוטי יניי, זולאי, צב, והערות שם.], ועי' שָׂרָה.