Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שׁוֹנֶה I 1[עי' ב. שָׁנָה.], ת"ז, מ"ר שׁוֹנִים, שֹׁנוֹת, — שלא כזולתו, נבדל בתכונותיו מאחר, anders, verschieden; différent; different: והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שׁוֹנִים (אסתר א ז). ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שֹׁנוֹת מכל עם (שם ג ח). — ואמר בן סירא: כלם שונים זה מזה ולא עשה מהם שישאיר (ב"ס גני' מב כד). ועי' שָׁנָה.