Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שָׂחַט פ"י, וָאֶשְׂחַט, — זרר וכבש פֵרות וכד' כדי להוציא את מיצם ורטבם: auspressen; exprimer, extraire; to press out: וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים וָאֶשְׂחַט אתם אל כוס פרעה (בראש' מ יא). — ובסהמ"א3[בתו"מ בא השרש בכתיב סחט בסמ"ך]., בשירה: יבַכני ובל אעצר דמעי בנות עיני עלי לחיי שחטן (יצחק אבן עזרא, פניני שיר, בן מנחם, כט). הבשילו אשכלות עדני ואין שוחט (עמנו', מחב' ג, הברמן, 106). ועי' סָחַט..
— נִפע', °נִשְׂחַט, — ששָׂחטו אותו: ת"ל הפך מימיהם לדם, אף מימי כל הפירות (השאובין) כיון שהיו נשחטין נעשין דם שנא' ובעצים ובאבנים (מדה"ג שמות ז יט, מרגליות, קיז).