שָׂבֵעַ — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

שָׂבֵעַ

שָׂבֵעַ ת"ז3[צורה זו משמשת גם בינו' לפעל שׂבע.], סמ' שְׂבַע, מ"ר שְׂבֵעִים, נק' שְׂבֵעָה,— מי שאכל כל צרכו, satt; rassasié; satiated: שְׂבֵעִים בלחם נשכרו ורעבים חדלו, עד4לא כִונה חלֻקת הפסוקים במסרת, והכונה: ורעבים חָלְדוּ עַד.] עקרה ילדה שבעה וכו' (ש"א ב ה-ו). יראת יי' לחיים וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע5[ידועה דרשת ר' זירא, ברכ' יד.: כל הלן שבעת ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר שבע ילין בל יפקד רע, אל תקרי שבע אלא שֶׁבַע. ואפשר שהרגישו בקשי שבפסוק, שאין בו לכאורה נושא בצלע השניה.] (משלי יט כג). נפש שְׂבֵעָה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק (שם כז ז). — ובצרופים שבהשאלה6[וראה מעין צרופים אלו בפעל.] שבע רצון7[הכונה: הוא ישבע מרצון האלהים, כהמשכו: ומלא ברכת יי', ולא בשמוש הצרוף היום במשמ' מי שנתמלא חפצו ונתקררה דעתו. ורש"י פרש: שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה.]: נפתלי שׂבַע רצון ומלא ברכת יי' (דבר' לג כג). — ושבע קלון, שבע רגז: אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שְׂבַע קלון וראה עניי (איוב י יה). אדם ילוד אשה קצר ימים וּשְׂבַע רגז (שם יד א).ושבע ימים: ויגוע יצחק וימת  ויאסף אל עמיו זקן וּשְׂבַע ימים (בראש' לה כט). וימת איוב זקן וּשְׂבַע ימים (איוב מב יז). — ושבע ימים עֹשר וכבוד: וימת (דוד) בשיבה טובה שְׂבַע ימים עֹשר וכבוד (דהי"א כט כח). — ובקצור: זקן ושבע, באותה משמ': ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן וְשָׂבֵעַ (בראש' כה ח). — ובתו"מ: הקב"ה מראה להן לצדיקים מתן שכרן בעולם הזה ונפשם שביעה והן ישיגון להן וכו' (ירוש' ע"ז ג א). אבר קטן יש באדם משביעו רעב ומרעיבו שבע (סנה' קז.)(. מי שאוהב תורה אינו שבע תורה (ר"נ, מד"ר דבר' ב)8[עי' שָׂבַע, הִפע', הערות.]. מי שהוא אוהב מצות אינו שבע מן המצוה (ר' יצחק, שם). — ובסהמ"א: והוא כמות (ולא ישבע) כמלאך המות שאינו שבע מלהמית כך זה אינו שבע בכל קניינו (רש"י, חבק' ב ה). שלא להשביע שלא ליראות שבע ממון (הוא, סנה' כט:). שהיה (דוד) משמש מטתו ביום כדי שיהא שבע מתשמיש ולא יהרהר אחר אשה כל היום (הוא, שם קז.). השבע לא ירגיש בצער הרעב (רש"ט פלקירא, אגרת המוסר, הברמן, קבץ על יד א(יא), עד). והוא בהפרדה (ז"א בהפרד הנפש) מזה העולם וכו' תעמוד קיימ' בעצמה ושביעה מזיו הזוהר הנצחי (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ט).— °ובעל נפש שבעה, במשמ' מי שלעצמו אין לו דרישה9[במשנה תרומ' ד ד: עין יפה, ועי' שׂבַע, שׂבע נפש, במובאה מן המו"נ, באותה משמע', ובהערה שם, והשוה גם בכתוב: כנפשך שָׂבְעךְ (דבר' כג כה).]: ואם היה בעל נפש שבעה שבעה מפריש אחד מארבעים (רמב"ם, הל' תרומות ד ז).— °ותמִסה, או התמסות, שבֵעה, במשמ' רווּיה: ואם יעברו מן העצם הנימס חלקים כל כך בין חלקי הנוזל, עד שלא יכול לקבל עוד יותר אז נאמר כי עתה העצם הפועל ההתמסות הוא שבע (לינדא, ראשית למודים ב ב, 22). — ואמרו פיטנים ומשוררים: הקם ברקמות שבעי רצון וכלה ועדר מקהלות לצון (רשב"ג, שמרתי יום, ביאליק-רבניצקי ב, 227). — אני האיש וכו' שבע רצון ומלא בין חכמים, בלי יחמד זהבים או כספים (ר"י הלוי, התירא הנחשים, זמורה ג, 320).

Ben-Yehuda Abbreviations