Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שָׁקִיף *, ש"ז, — זיז סלע שהוא כמשקוף מעל לנקיקי סלעים1[כשנוי מבטא או כתיב של שִׁקוֹף, משקוף.]: כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל ומודה בשקיפים ובסלעים (אהל' ג ז). אלו מביאין (את הטומאה) וחוצצין וכו' הזיזין והגזריות והשובכות והשקיפים והסלעים וכו' (שם ח א-ב). שאמר תורת, תורת האהל, כל המאהילים, את מה אני מרבה הבתים והבורות [הח]ווחים והמערות הגהורים והשננים השקיפים והסלעים וכותל שהטה (ספרי זוטא, פ' פרה, אפשטיין, תרביץ א א, 68). ועי' ׁׁשְׁקוֹף, הערות.— ובסהמ"א: מודה בשקיפין ובנקיקי הסלעים, פירוש הרי הן חורין וכו' ונקיקין הן דומין לשקיפין אלא אחד נעשה ע"י מטר ואחד נעשה מאיליו אי נמי חררוהו חיות השדה מיהא שניהן שלא ע"י אדם (ערוך ערך שקף).