שָׁפַר — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

שָׁפַר

שָׁפַר פ"ע, שָׁפְרָה, — היה נאה וטוב,  schön, gut sein; être joli, bon; to be nice, good:  חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שָׁפְרָה עלי (תהל' יו ו). — ובמדר': שִפרה, ששפרו מעשה לפני האלהים5[למעשה אין שפר כלשון יפי בא בעבר' שבתו"מ אלא בדרשת המלים שפרה, שופר שבמקרא, ואלו בדבורם השתמשו חז"ל בלשון נוי, נאה.בתוספת' צוק"מ כלים ב"ב ד יג כתוב: העושה פסיקא לשפר ללבב ולצייר בהמה טהורה, לתחת כריסו של חמור טמאה ע"כ; אך בנסח הספרים: העושה פסיקה לשפיר ללבב ולצייר וכו', וקשה הענין. והגר"א גורס: העושה פסיקיא לשפיר וללב ולצדדי בהמה וכו'. ובירוש' שבת י ו מובאים הדברים בנסח זה: כהדא דתני העושה פסיקא (נ"א פסיקיא) לילבב לישפר להדיק בה את המרצופין ע"כ.אולם א) אין כאן למעשה לצייר אלא לשון צרירה וקשירה של ה"פסיקיא" (במ"ר) שהם fascia צרורות וקישורים ברומ'; כך כנגד כרסו של חמור, הטמא יש צרך שיִזָכר מקֹדם גופו של בעל חיים טהור, ועל כן מסתבר, שצ"ל בקרוב: העושה פסיקיא (מ"ר) ללבה של פרה לצייר בהם, טהורה, לתחת כריסו של חמור טמאה. וצ"ע.] (מד"ר שמות א). — ובסהמ"א: ובתוכי כל תענוג ינעם וישפר וסביבותי אמנה ופרפר (ר"י חריזי, תחכ' מט, 374). ולשון לו ישפר בחכמה אין מספר (ר"ז אלצ'אהרי, ספר המוסר ב). אהה לבתי התכונות, במעבה האדמה שוכנות, והלשון אשר לכל מליצה ישפר ילחך העפר (שם מה, מטמוני נסתרים כד). — ואמר המשורר: בראות אנשים מנתם שמו אשישה ואשפר לבי אפתה בפתות לחם ואיטב ואשפר (רמב"ע, הענק ט, ברודי, שפז). נפשם באנשי מספר לא יחיו והון ישפר מערמות העפר (הוא, אם חסדך שכחנו, דוקס, 78). הגות שפתי ישפר המון חטאתי יכופר (ר"י, הלוי, אלהי מעשיו, דיואן ג, 238). לצנף רצויו צניף צדק ומעמדם ישפר (הוא, אתה כוננת, שם שם, 242). יי' שוכן גוש עפר יקימנו ונחלתו תשפר (ראב"ע, אצילים אנשי תושיות, איגר, 243). שירי לך יערב ישפר כמו שור פר (ר"י נג'ארה, יגדל בפי, עולת חדש, יד). — ואמר המתרגם: שלש הנה תתאו נפשי ובעיני אלהים ואדם תשפרנה1[אולם בלשון ב"ס גני': בשלש חפצה נפשי ונאות הן לפני אלהים ואדם. שכן אין "שפר" במשמ' יפי בעבר' שבתו"מ אלא כדרשת הכתוב בלבד.] (ב"ז, ב"ס כה א). — ובינ' פָעוּ', °שָׁפוּר, יפה, הדור, ואמר הפיטן: מחפירים שוּר שפורים2[י"מ מבין העכו"ם שהם חפורים בדכתיב חפרה אמם הבט את ישראל היפים (מעשה ארג).], הסתכל בך כופרים (שלמה הבבלי, שחורה ונאוה, זולת א פסח). יהיו שפורים אמרותיכם (יום קדוש, פיוט לר"ה, אילת השחר, קלו:). — °שְׁפוּרִים, במשמ' שמים3[עפ"י הבנתם זו בכתוב: ברוחו שמים שִׁפְרָה (איוב כו יג). אך עי' שִׁפְרָה.], ואמר הפיטן: הסתכלו בני בקריעת שפורים4[עפ"י לשון הכתוב: לו קרעת שמים ירדת (ישע' סג יט).] וראו שאין כמוני בקדישין ועירין (יהודה בר מנחם, אנכי אדיר, אופן לשבועות, שירת איטליה, שירמן, עו).

— פִע', *שִׁפֵּר, — קשט, יִפָּה5[למעשה אין שפר כלשון יפי בא בעבר' שבתו"מ אלא בדרשת המלים שפרה, שופר שבמקרא, ואלו בדבורם השתמשו חז"ל בלשון נוי, נאה.בתוספת' צוק"מ כלים ב"ב ד יג כתוב: העושה פסיקא לשפר ללבב ולצייר בהמה טהורה, לתחת כריסו של חמור טמאה ע"כ; אך בנסח הספרים: העושה פסיקה לשפיר ללבב ולצייר וכו', וקשה הענין. והגר"א גורס: העושה פסיקיא לשפיר וללב ולצדדי בהמה וכו'. ובירוש' שבת י ו מובאים הדברים בנסח זה: כהדא דתני העושה פסיקא (נ"א פסיקיא) לילבב לישפר להדיק בה את המרצופין ע"כ.אולם א) אין כאן למעשה לצייר אלא לשון צרירה וקשירה של ה"פסיקיא" (במ"ר) שהם fascia צרורות וקישורים ברומ'; כך כנגד כרסו של חמור, הטמא יש צרך שיִזָכר מקֹדם גופו של בעל חיים טהור, ועל כן מסתבר, שצ"ל בקרוב: העושה פסיקיא (מ"ר) ללבה של פרה לצייר בהם, טהורה, לתחת כריסו של חמור טמאה. וצ"ע.]: שפרה, שמשפרת את הוולד (ספרי במד' עח, וכעין זה מד"ר שמות א). והקב"ה שולח משמי מרום מי שמנקה ומשפיר6[פִע', ולא הִפע', ובמד"ר שמות א ומשפר. ואמנם הענין והמלה חיה — מילדת, מורים שאפשר שבא משפר בדרשה זאת כלשון הסרת שפיר ושליה, וצ"ע.] אותן כחיה זו שמשפרת את הולד (סוט' יא.)7[במד"ר בראש' צח כתוב: הנותן אמרי שפר, אמרי שופר שהן משפרין אמרין שנתנו בשופר ובתרועה ע"כ; אבל ברור שאין המלים "שהן משפרין" מן הענין, ובמדרש תהלים פא מובא המאמר באמת בלי שתי המלים האלה. ונראה שנוסף "שהן משפרין" מתוך הדרשה האחרת במד"ר בראש' צט (המובאת בפנים) המסתימת במלים "ומשפרין דבריהם".]. הנותן אמרי שפר, שארצו מתברכת שנא' נפתלי שבע רצון והם מבכרין מפירותיהם8[אפשר שביסוד הדברים דרוש על המלה שפר כלשון שפורים ורבים, וצ"ע.] למלכים ומשפרין דבריהם (מד"ר בראש' צט). שהיתה (שפרה) משפרת את התינוק כשהוא יוצא מלא דם (שם שמות א). שהיתה משפרת על דברי בתה ומפייסת עליה (שם שם). בחדש זה תחדשו מעשיכם בשופר, בחדש הזה שפרו מעשיכם, אמר להן הקב"ה לישראל אם שפרתם מעשיכם הריני נעשה לכם כשופר הזה (שם ויקר' כט). אם שפרתם מעשיכם לפני אף אני עומד מכסא דין (פסיק' ר"כ, בחדש השביעי, בובר, קנד.). — ובסהמ"א: פיו צדקותיו יספר ולשונו חסדיו ישפר (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, מן, 134). — ואמר הפיטן: ויתחזק בשקט בשלום לשפר שתוליו (ינאי, ויתחזק, קרוב' בראשית, זולאי, עב). לאותות ולמועדים חבלו שפרת (ר"א קליר, רבות עשית, קרוב' החדש). שוה ארקו, שפר מתקו, שב בהנתקו, בשומו לים חקו (שמעון בר יצחק, אדון אמנני, יוצר א שבוע'). שפרו מעשיכם וברית לא תופר, נאקתכם יאזין שחקים שפר9[אפשר שצ"ל סִפֵּר כלה"כ: מי יספר שחקים בחכמה (איוב לח לז).], ותיטב לה' משור פר (הוא, שמו מפארים, קרוב' ב ר"ה). תרוַד עפר תקון כֹפר תרם ושפר תאמו בשפר (אילת השחר, יוצר שבת ר"ח). תמור שפר תנוי שפר תת כֹפר תאב עפר (אל נשא, יוצר שבת בראשית).

— נִפע', °נִשְׁפַּר, — היה יפה, נעשה נאה, ואמר הפיטן: כל מושבי הארץ פירשתי בגאלת מכר נשפר10[כלו' גאלת הנחלה, אשר שפרה, ואשר כעלה מכרה לאחר ולא לגואלה.] (רסע"ג, את יי', תרי"ג מצוות, סדור רסע"ג, קפא). גוללו יריעות ומסכים אשר בסתרם נשפרתי (הוא, אמרתי נגזרתי, סליח' יוה"כ, שם ש). מבטאו אליך ישפר, רם אשכול הכופר (מאיר בר' יצחק, תמור עבודת, סליח' מחנה יוה"כ).

— פֻע', °שֻׁפָּר, — ששפרו אותו: נפתלי אילה שלוחה, קלים כאילות בהשתלחם מן המלחמה לבשר בשורות טובות ומשופרות של נצחון (חזקוני, בראש' מט כא). מישור ארצו יהא נטוע מענפים הנותנים פירות יפות ומשופרות (שם שם). ואמר הפיטן11[אמנם השתמשו הפיטנים בצורה זו על יסוד הכתובים, ואולי איל משֻפר בדבריהם הוא איל הנותן אמרי שפר, או בעל שופר, וכן ברוחך שופרו חזקים בתבונה הוא רמז לכתוב ברוחו שמים שִׁפְרָה (איוב כו יג) לפי הבנה זו או זו, אף משרש ב. שפר וקשה להכריע.]: ...משור פר, בחן וחסד משופר (ינאי, קרוב' בראשית, זולאי, נה). ייטב משור פר ומאיל המשפר יום המספר לקול חדוש שופר (ר"א קליר, אשא דעי, שופרות מוסף א ר"ה). יהי חבלו במנעמי וחלקה לו משופרה (שו"ת הגאונים מן הגני', גינצבורג, 278). ברוחך שופר, חזקים בתבונה (משולם בר קלונימוס, אשוחח נפלאותיך עבודת יוה"כ, Elbogen, Stud., 126).

— הִפע', °הִשְׁפִּיר, — בקרוב לפִע', בשמושים שונים ע"פ מליצת הכתובים: ...ושח למשביר ומסביר ומשפיר12[בשמוש לא ברור.] (ינאי, קרוב' בראשית, זולאי, סה). ומליץ צחות בעדינו טוב יַשְׁפֵּר וגליותנו יקבץ בשופר (הוא, אימת בקר, שבעתא לליל ר"ה, שם, שכא). מים לתת טעם באדמת משפיר אמרי נעם (ר"א קליר, יפתח ארץ גשם). והנשיא בשעיר יתכפר, עם הארץ בשה וגוזלים ובעשירית האיפה להשפר (רסע"ג, את ה' אלהיך, תרי"ג מצוות סדור רסע"ג, קסב). נביאיך נטשת וכל אומר משפיר (הוא, תקרא שפתי, סליח' תשעה באב שם, שכד). יצמיח לו ישועה ואורה וחבלו ונחלתו ישפירה (מכתב ראש הגולה, הקדם, שנה ד', גל' א-ב, 5). בוטחיך אל תחפירם תורת חסד תשפירם (שלמה הבבלי, אמרה לאל, מבחר השירה העברית מאיטליה, שירמן, כד). גורלי השפיר והנוה (משלם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצר ב פסח). אל חנן נחלתו בנועם להשפר (שמעון בר יצחק, אל חנן, יוצר ב ר"ה). ומפני זה תמיד אנו שואלים מלפני אלהינו להשפיר נחלתנו (ד"ה של יהודה מצרים וא"י ב, יעקב מן, 344).

— הָפע', °הָשְׁפַּר, הֻשְׁפַּר, — כמו פֻע', ואמר הפיטן: לקול חדוש שופר יוקש יופר וסוטן יוחפר, יושר לב יושפר בקול שפור שופר (ר"א קליר, אשא דעי, שופרות, מוסף א ר"ה). לאגוד גדוד ישפר להעצים גדודיו בלי מספר (הוא, אלים ביום מחסן, טל). קרינת עור הושפר, קושט אומר כשיפר (יהודה בר מנחם, אור ישראל, יוצר א שבועות, מחז' איטל' א, קמח.).

— הִתפ', °הִשְׁתַּפֵּר, — הוטב, השביח, נוהג בספרות ובדבור.

Ben-Yehuda Abbreviations