שָׁסָה II — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

שָׁסָה II

שָׁסָה II *, קל לא נמצא במקורות.

— פִע' *שִׁסָּה4[פעל שסה זה אין לו קשר אל א. שסה כלשון שדידה, אלא הוא נגזר, כנראה, מקריאה, כגון שַׁס, שהשתמשו בה לגבי הכלב כדגמת הפעל הסה (ויהס כלב, במד' יג ל) מלשון הקריאה הַס. ועי' בהערת המחבר.] — קרא לכלב, לנחש וכדו' לעורר אותו שיתנפל על זולתו, hetzen; lâcher; to set (dogs) at: שיסה בו את הכלב, שיסה בו את הנחש פטור (סנה' ט א). מאן פטור, משסה פטור וחייב בעל הכלב (ב"ק כג:). המשסה כלבו של חבירו בחבירו חייב, שיסהו הוא בעצמו פטור (שם כד:). אמרו בואו ונשסה בו את הכלבים (מד"ר בראש' פד). נכנס אוהבו של מלך לגנוב מן הפרדס ושסה בו הכלב וקרע בגדי אוהבו (פדר"א מד). — ובסהמ"א, שִׁסָּה בני אדם, הסית אותם: והוא המלך שסה את היהודים להוציאם מאמונתם (יוסיפון, גינצבורג קיג). כשמוע מעכ"ת דברי שאגתו ותלונתו נגד האיש המשסה נגדו את היתום שיערער כנגדו (שו"ת תורת אמת, ששון, תשו' צח, קטו.). — °ושסה את היצר, גֵרה אותו: וכל שכן אם מסתכל שלא בשעת תשמיש והוא משסה יצר הרע בעצמו (טור או"ח רמ). — °ושִׁסָּה ריב: המשסות ריב ומדון בין השכל והיצר (המאירי, משלי כט, איש אף). — ואמר הפיטן: לב הותל הטהו בפתוי שסהו (רי"צ בן ראובן, פחדתי מיוצרי, אוצר נחמד ה, קץ).

Ben-Yehuda Abbreviations