שָׁלֵו — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

שָׁלֵו

שָׁלֵו שָׁלֵיו, ת"ז, נק' שְֵׁוָה, מ"ר סמ' שַׁלְוֵי, — שקט, שאנן ונטול דאגה,  ruhig, sorglos; calme, sans socuci; calm, without a care: וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי שמני שמת עליה וקול המון שָׁלֵו1[אמנם קשה שמוש המלה כאן ועל כן הֻצעו הצעות שונות, בלתי מסתברות. אך לפי הענין וההמשך אל ושלחן ערוך לפניה בפס' מא, הכונה כנראה לאכילת שלל בשר (עי' שָׁלַל, שָׁלָל, ובהערות שאחר זו), ועל כן אפשר שיש לבטא: וקול המון שַלוּ (ז"א אכלו שלל בשר) בה, וכנגד זה ההמשך: ואל אנשים ברב אדם מובאים סובאים, כלשון (משלי כג כ) אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו.] בה (יחזק' כג מא-מב). הלא את הדברים אשר קרא יי' ביד הנביאים הראשונים בהיות ירשלם ישבת וּשְׁלֵוָה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב (זכר' ז ז). הנה אלה רשעים וְשַׁלְוֵי2[ואמנם צ"ל כדעת חיות בפרושו: הנה אלה רשעים יִשְׁלָיוּ, עָוָּלִים השגו חיל.] עולם השגו חיל (תהל' עג יב). זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן וְשָׁלֵיו3[מסֹרת הנקוד מצאה את המלה שָׁלֵו עוד בשני מקומות נוספים אלו בס' איוב: שָׁלֵו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה (איו' כ כ). במקום הראשון סותר הבטוי שלו הייתי בהבנה זו וכמו שׁלֵה הוית (דני' ד א). את דברי איוב המפורשים: לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי (איו' ג כה), ובכל תאור הציד הנערך נגד איוב דרוש כאן קו ממעשי הצָיָּד המפורר את בעל החיים הנצוד, ולפי זה יש לנקד שָׁלּוֹ הייתי, מן שֹׁל במשמ' שלל: שלל הציד הייתי לו ויפרפרני. וגם במקום השני, שדבר בו בהמשך בפרוש (אין שריד לאכלו, שם שם כא) על אוכל הרשע בפיו, יש לבטא: כי לא ידע שָׁלּוֹ (ז"א שלל אכלו) בבטנו, בחמודו (ז"א במאכל חמדתו) לא ימלט, אין שריד לאכלו וכו'.] (איוב כא כג). ועי' שְׁלֵיו. — ואמר בן סירא: הוי למות מה מר זכרך לאיש שוקט על מכונתו איש שליו ומצליח בכל (ב"ס, גני' מא א-ב). — ובסהמ"א: כי טרם נתקו מתרי ושדד אהלי, שלו הייתי בביתי ורענן בהיכלי4[על פי (דנ' ד א): שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי.] (עמנואל, מחב' א, הברמן, 24). בשר ודם מפקיד פקדון ביד חבירו ומחזירו בלוי ומקולקל, אבל אדם מפקיד נשמתו בידי הב"ה עיפה מעבודה קשה, ומחזירה לו בבקר חדשה ושליוה ורגיעה (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ב, ענעלאו, 48). — ואמר הפיטן: אמרה אין אלהים הן נפשה שליוה (ר' נתנאל מקינון, י"ה מן הקר"ן, שירי היחוד והכבוד, הברמן, פא). — ואמר המשורר: רדפוני התלאות והיינו לעין ימים שדודים, בזיתים ואני שלו בביתי והם היו להנקם עתידים (רשב"ג, אהה לי מזמן, ביאליק-רבניצקי א, 63). שלו מדמה כי בתחבלות סבב לנפשו שיהי שקט (רמב"ע, הענק ח, ברודי, שפד). בכסלו אהיה שלו (עמנואל, בתשרי, מחב' ח, הברמן, 260).

Ben-Yehuda Abbreviations