שָׁאָה I — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

שָׁאָה I

שָׁאָה I פ"ע, שָׁאוּ, — היה ריק, עזוב ושמם, leer, verödet sein; être vide, désolé; to be void, deserted: עד אשר אם שָׁאוּ ערים מאין יושב ובתים מאין אדם (ישע' ו יא). — ובסמה"א: וכאשר חזרתי ובידי בקשתי, בקשתי אותו, והנה הבית ממנו שאה, והזקן עם אשתו כעוף דאה (ר"י חריזי, איתיאל ז). והחמשים נשלכים בכל מהלכים, והכנסיות שאות וישימום למשאות (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מַן, 39). — °ובמשמ' המתין וצִפה3[בהבנה זו של השתאה, ועי' בהערה לבנין התפ'.]: כי אני לך מקוה ומתאוה ושואה ומשתאה (הר"ג לר"א בן עטא, JQR NS 1, 2, 233). ועי' שָׁאוּי.

— נפע', תִּשָּׁאֶה, — נִשְׁאָה, — נעשה ריק ושמם: עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תִּשָּׁאָה4[היו שהציעו תִּשָּׁאֵר, ואינו נכון.] שממה (ישע' ו יא). — ואמר המשורר: אבכה עלי בתי מידעי כי נשאו גם שממו מדור (רמב"ע, הענק ז, ברודי, שסט).

— הִפע', הַשְׁאוֹת, — השאה, הריק, השם, עשה עזוב ושמם: לְהַשְׁאוֹת5[במ"ב יט כה במק' זה: לַהְשׁוֹת, כאלו מן השה.] גלים נצים ערים בצרות (ישע' לז כו). — ואמר הפיטן: רומה ה' בעזך זדים להשאות (שמעיה בר דוד, וארץ שפל רומי, קרוב' י טבת).

— הִתפ', מִשְׁתָּאֶה, — הִשְׁתָּאָה, עמד ריק ממחשבה, נטול חושים6[כך רֹב המפרשים לפי הענין ולפי יתר שמוש השרש. אך התרגומים הקדומים הבינו את הפעל בדרכים שונות. השבעים: ϰατεμάνϑανεν, וכן וולג' contemplabatur, כלו' הסתכל, וכן בקרוּב אונקלוס: שהי בה מסתכל (ולא דק רש"י באמרו: ואנקלוס תרגם לשון שהייה שוהא ועומד במקום אחד); ות"י: הוה ממתין לה, ועי' בהערה לשרש. ואף היו שראו בפעל זה לשון שתיה, וכנגד זה רש"י.], אבל לבו, השתומם, תהה ותמה, staunen; s'étonner; to be astonished: והאיש מִשְׁתָּאֶה לה מחריש לדעת ההצליח יי' דרכו אם לא (בראש' כד כא). — ובסהמ"א, גם במשמ' השתהה, המתין וצפה: ובמסכנות ישפל הגבר והאיש משתאה, ומת או נשבר או נשבה אין רואה (רש"ט פלקירא, המבקש, טז). — ואמר המשורר: נעם הכבוד בעין הדעת תראה ומבלי אבר אליו תדאה ותשאף עדיו ותשתאה בנשף בערב יום באישון לילה (רמב"ע, אותה, שעה"ש 80). כי אותות אלהי אראה אין עוד מלבדו, הוא עמי ואיך אשתאה כל רגע לחסדו (ראב"ע, שם אלי, איגר 61). ואלו תראה יפיה הנאה, יאבד לבך וישתאה (ר"י חריזי, תחכמוני ו, 72). — ואמר המליץ: לא יערך לכסיל אמת אם לבו בל ישתאה בה (ב"ז, ב"ס לו כג).

Ben-Yehuda Abbreviations