Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שַׁפְשָׁף *, ש"ז. — שבשבת, זמורה לציד צפרים: דבק כדי ליתן בראש השפשף (שבת עה:)1[בהבאת המשנה, במק' שַׁבְשֶׁבֶת, ועי' שם, ואין כאן אלא שנוי מבטא הבי"ת לפ"א]., תנא כדי ליתן בראש שפשף2[באלפסי (כ"י) הגרס': שפשפת, ועי' ד"ס.] שבראש קנה של ציידין (שם פ.).