Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שַׁכְחָן *, שֹׁכְחָן, תוש"ז, — שדרכו לשכח, vergesslich; oublieux; forgetful: הקב"ה אין לפני שכחה כביכול הא מפני ישראל נעשה שכחן1[בשרידי ירושלמי מן הגניזה, גינצבורג, 267: שוכחן.] שנאמר מי אל כמוך נושא עון, נושא כתיב (רבי הונא בשם רבי אבהו, ירוש' שבועות א ט). — ובסהמ"א: ואם שני תלמידים ואין לנו להספיק לשניהם נקדים הזכרן וכו' אל השכחן (רשב"צ דוראן, מג"א ה יג). ועמנואל דודי בעיני לא יוחן, כי הוא בעונות שכחן, לא יזכר מה שאכל היום על השלחן (עמנואל, מחב' יח, הברמן, 482).