Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שַׁדְּכָן °, תוש"ז, — שעסקו לשדך שדוכים בין איש לאשה: ורבי אברהם הנזכר שלח השדכן לרבי מנחם לקרוא לו לבא לנשואין (ספר בר שבת קצג). שיברח אדם מהיות שדכן, כי לא ידע מה ילד יום וכו' (פלא יועץ, אות יועץ, וין קלד). ואפשר לעולם שיתקיים ע"י אחרים שיהיו שדכנים וכו' לא ירבה בהפצרות ושבחים כמנהג המשדכנים1[אין עדות אחרת לצורה משדכן ואפשר שאינה אלא טעות-דפוס במק' השדכנים.] (שם שם). כאשר רבו הידיעו' של השדכני' שכל אשר פצו שפתיו לדבר דבר לתועלת השדוך שבין איש לרעהו וכו' היו מבקשי' לטול שכר כנגד כולם ובזה לקתה מדת הדין של השדכן גמור (פנקס במברג ח ט, קע"י ז). — ואמר הפיטן: בהגיע זמן חפה בראשון לחדשים, בעדה שתה שדכנים ישרים וקדושים (יוסף בן שמואל, אז כארשת, זולת שבת הגדול).