Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שַׁאַף °, ש"ז, — מעשה השואף, שאיפה: איכה שאפת בשאפך2[מנֻק': בְּשַׁאֲפֶךָ.] לשלות ביד שוללים שלמיך (ר"א קליר, איכה אצת, קינ' ת"ב). שאט לשון שאף גולוזמנ"ט בלע"ז (רש"י3[אך עי' שאט, הערות.], יחזק' כה ו). השואפים על עפר ארץ, על עפר ארץ שהם הולכים עליהם כל שאפם וכל מחשבתם בראש דלים הוא (הוא, עמו' ב ז). ושתי הרוחות הומות ומשתוחחות אחת ככפיר בחרון אפו ואחת כחזיר בתאותו ושאפו (ראב"ע חי בן מקיץ, כהנא ב, 48).