Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שֶׁרֶב II ° 1[מלה שאולה מן הערב' שִׁרְב شرب, משקה, הנגזר מן הפעל שַׁרִבַ شرب, שתה.], ש"ז, — משקה: ואם הוא תחלת החולי צוהו להקיזו מדמו והשקהו שרב העשוי מן הפאפיור2[מאז כתב העורך את הערתו על מלה זו (פאפיור), התברר כי עקר השם כשתי מלים עבריות במשמ' פיפי יאור, ז"א סיבי יאור, וזה מקור השם papyrus שאינו במקורו יוני או מצרי אלא כנעני-עברי. וכן בא באותה משמ' בכתובת הכנענית בארונו של אחירם: והא. ימח. ספרה. לפפ. שבל. שפרושו: והוא ימָחה ספרו (ספר החיים) ויהיה שוב לפיפי שבולת, לפיפי יאור, כאמור בהערת העורך ב. שבלת. וכעין זה העיר המחבר בערך *נְיָר, כי "פי יאור" (ישע' יט ו) פרושו papyrus.], שהוא שרב אדורמידיראש (ר"י זבארה, מראות השתן, בס' שעשועים, דודזון, 171).