Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שֶׁקֶט ש"ז, — מנוחה, שלוה Ruhe; tranquillé; rest: כי שלמה יהיה שמו ושלום וָשֶׁקֶט אתן על ישראל בימיו (דהי"א כב ט). — ובתו"מ: שקט לרשעים רע להן ורע לעולם, ולצדיקים הנאה להן והנאה לעולם (סנה' ח ה). — ובסהמ"א: כי מן חם הישבים שם לפנים, בשקט ובשלוה היו יושבים וכו' (רש"י, דהי"א ד מ). — ואמר הפיטן: ויתחזק בשקט בשלום לשפר שתוליו (ינאי, ויתחזק באומן, קרוב' בראש' זולאי, עג). שֵנה אין לפניו, שקט בפניניו (ר"א קליר, מלך עליון, מוס' א' ר"ה). אז היתה חנית סֻכו, בתלתלי תֹקף בשנאני שקט (הוא, אז היתה, קרוב' א סוכות). ואין שקט לדם נביא ויהי למופת ואות (יום אכפי, קינות לת"ב).