שֵׁדָה — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

שֵׁדָה

שֵׁדָה * 2[עי' שֵׁד.], ש"נ, — נקבת השֵׁד, רוח רעה נקבה: עד שלא חטא שלמה היה רודה בשידה ושידות3[בפסיק' רב' (החודש, סט.): עד שלא חטא שלמה רודה בשדים, דכתב בני האדם שדה ושדות, שדים ושדות.] (פסיק' ר"כ, החודש, בובר, מה:) — ובסהמ"א: דרך אחד מהם על צוארו של ר' אליעזר ויצאתה השידה מפיו (הלכות גדולות, פרק מעילה, הוצ' הילדסהימר). שידה ששמה חמת ושורה על אותו כלי של שמן שלוחשין עליו (ערוך ערך רק). (דרך) שתהא שידה יכולה להלך בו (רש"י, פסח' קיא., ד"ה אלא דליכא). השידה מנשבת (הוא, גיט' לח:, ד"ה שדיא). שידה השולטת כששותה יין הרבה מגיתו (הוא, שם סז:, ד"ה מי שאחזו). באותה שעה תלה ר"ש עיניו לתרן של ספינה וראה שדה יושבת עליו (מעשיות, ביהמ"ד ילינק ו, 129). ואמר (האר"י) לתלמידיו עתה אני רואה שתי שידות מלובשות בלבושי משי אדומים (שבחי האר"י, בספר תעלומות חכמה ליש"ר מקנדיא). — ואמר המשורר: במגלך תקצור את שדותי ובתוך הקבר ילחצוך שידותי (עזרא הב לי, תוכח' מוסר, תוכחה יד, פח.).

Ben-Yehuda Abbreviations