Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שִׁפּוּי I *, שיפוי, ת"ז, — נסירת העצים שנשארה אחר מלאכת המשַפה והמנסר1[עי' א. שָׁפָה, פִע', הערות.], Feilicht; limaille; filings: מועלין בעצים ואין מועלים לא בשפוי ולא בנמיה2[עי' על נסחה זו בהערת המחבר לערך נְבִיָּה.] (מעילה ג ח). הקדיש חרש לקירות מועלין בקורות ומועלין בשפוי ובנמיה, אבל גזברין שלקחו במקור נדפס, לקחן' חרש לעצים מועלין בעצים ואין מועלין לא בשפוי ולא בנמיא (תוספת' מעי' א כה). עכו"ם ששיפה כו"ם בין לצורכו ובין לצורכה היא ושיפוייה אסורין (ע"ז מב.). — ובסהמ"א, °שפוי ברזל: שפוי הברזל וסיגו יקרה מזה כאב חזק בבטן ויובש בפה וכו' (קאנון ד א א ח). — °ובהשאלה לגבי קרקע, קרקע שנוזקה ונחשפה3[על פי הבנה זו של א. שָׁפָה, במקרא.]: ושש' הא דאמר רבא הזיק זיבורית גובה מן העידית, שפוי4[בתלמוד (גיט' נ.): שפאי עידית. ועי' שׁפִי.] עידית גובה מן הבינונית, מאי פירושה ומאי שפוי עידית וכו' אפילו יש להן שפוי עידית שהן פחותין מן הזיבורית וכן נכסים שדופין חרבין שהיו עידית ונשפו ונתחתכו וכו' אבל הזיק שפוי עידית שהיא פחותה מן הזיבורית גובין ממנו מן הבינונית, ויש שפוי מן הבינונית ומן הזיבורית, אלא שאמרו שפוי עידית, שאפילו שפוי עידית היה פחותה מן הזיבורית הואיל וכארץ אבדה היא וכל שכן שפוי בינונית וזיבורית (תשו' הגא' הרכבי לב; אוצה"ג, גיטין, 99 וכו').