Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שְׁקוֹף *, ש"ז, מ"ר שְׁקוֹפוֹת,— כמו מַשְׁקוֹף1[בכמה מקומות מתחלפת הגרסה שקוף ב-משקוף, ואפשר שאין כאן אלא שנוי במבטא המלה.], הקורה המחברת את שתי המזוזות מעל לדלת: יוסף הלוי בן לוי עשה השקוף הזה תבא ברכה במע(ש)יו של[ום] (בכתבת על כתלי ביה"כ מכפר ברעם2[מיוחסת לסוף תקופת המשנה.], ספר הישוב א, 91). כל השערים שהיו שם היו להם שקופות חוץ משער טדי וכו' (מדות ב ג). היתה (הקדרה) גבוהה מן הארץ טפח וכו' שאם תעלה אינה נוגעת בשקוף פותח טפח או מודבקת בשקוף וכו' אין טמא אלא תחתיה (אהל' י ז). עצים כדי ליתן תחת השקוף ר' יהודה אומר כדי לעשות סנדל לאחורי השקוף (נגע' יב ד). וכך היה מזה על השקוף שבבית מבחוץ (שם יד א). קדרה שהיא נתונה בצד דפנה של מערה אינה מצלת, בצד שקופה3[בתוספת' שבדפוסים: שקיפה.] של מערה הרי זו מצלת, היתה נתונה בחלון שבין שני בתים וכו' אם אין בין פיה לשקוף פותח טפח הרי זו מצלת, אם יש בין פיה לשקוף פותי טפח אינה מצלת (תוספת' אהיל' ז, י). משלו משל למה הדבר דומה לעד שהיו נותנין בצד השקוף כיון שיצא השמש ונכנס העד מיד זהו וסת (שם נדה ג ה, וכעין זה ירוש' שם ב ב). דתנן3[בתוספת' שבדפוסים: שקיפה.] הכלב שאכל בשר מת ומת וכו' ר' יוסי אומר רואים, מבנגד השקוף ולפנים הבית טמא מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור (חול' קכו.). ועי' מַשְׁקוֹף.