Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שְׁפִי III *(?) 1[מלה זו באה בתו"מ בעקר בהמשך לדברי המשנה ע"ז ג י: כיצד מבטלה (את הע"ז) קירסם וזירד וכו', הרי זו בטלה, שיפה (נ"א שפייה) לצורכה אסורה, שלא לצורכה מותרת ע"כ, ועל כך נאמר בבבלי מט:: אותן שפאין מה תהא עליהן וכו'. והואיל ומסתבר, כי במשנה הגרסה שיפה היא עקר, ז"א שִׁיְּפָהּ, שִׁיֵּף אותה מן שוּף, שממנו גם שׁוֹפין וכד' כשם הכלי לשיפה, על כן אפשר שעקר מבטא המלה: שִׁיפִין, שִׁיפָאִין. אך, כאמור בהערות לערכים א. שפה, ב. שפה, נתערבבו שרשים אלו או בלשון חז"ל או בהעתקות המעתיקים, ונשתרש מבטא המלה בצורת שְׁפָאִים וכד', וצ"ע.], במקורות רק מ"ר שפאים, שפיים, – נסֹרת משיפת דבר מן הדברים, Feilicht; limaille; filings: אותן שפאין2[עי' בהערה שלפני זו.] מה תהא עליהן פליגי בה וכו' דתניא עכו"ם ששיפא ע"א לצורכו היא ושפאיה3[בע"ז מכ.: ושיפוייה, ועי' *א. שִׁפּוּי.] מותרין לצורכה היא אסורה ושפאיה3[בע"ז מכ.: ושיפוייה, ועי' *א. שִׁפּוּי.] במקור נדפס 'ושאפיה'. מותרין וישראל ששיפה ע"א וכו' היא ושפאיה3[בע"ז מכ.: ושיפוייה, ועי' *א. שִׁפּוּי.] במקור נדפס 'ושאפיה'. אסורין (ע"ז מט:), וכעין זה (ירוש' שם ג טז). — ובסהמ"א: ת"י ושיפא וכו' ל' קיסם שפאין בלשון חכמים (רש"י, חבק' ב יא). חד (כלי החלקה) הוא דאיכא, ורבתי היא ומשֶרת שפאין גסין (הוא, ב"ק קיט:). ואלו שאֵלָנו אדם על עצם העץ מה הוא והשיבונו לו וכו' הוא דבר מורכב מעצים קטנים וכו' והיה לו מקום לשאול שוב וממה אותן השפאים הדקים מורכבים (ר' שלמה פפנהיים, יריעות שלמה א, ו:).