Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
שְׁפִי I ש"ז, במקרא רק מ"ר שְׁפָיִים, שְׁפָיִם מקום נחל במדבר2[לפי כל ענין הכתובים השפיים הם המקומות שאדם ובעל חיים באים ועומדים עליהם (ז"א על ידם) כדי למצא שם מים, וכן באה המלה בהקבלה אל בקעה, ועל כן צדק ת"י בתרגומו נגדין, או (כך נראה): נגרין, ורש"י ירמ' ג ב :יבלי מים וכדו', ויתר התרגומים הקודמים, כנראה משום שלא ידעו את פשוטה של המלה, תרגמו לפי מה שראו כהולם את הענין, כאן כלשון הרים גבוהים(in sipinis, ὁϱέων, בטירֵא), כאן כלשון מישרים ומישור (planis, directum, εὐϑεῖαν, πλανήσεως), כאן כלשון שבילים ודרכים (Vias, in viis, τϱίβοις) שבילֵא, וכך הסורי בכל מקום חוץ מן ישע' מא יט), כאן בסלעים, גיא הרים (νάπας, ירמ' יד ו, in rupibus, שם) ומעבר (διεϰβοδήν ירמ' יב יב), ואף כלשון שׂפתים (בשין שמאלית,χειλέων ירמ' ג כא, שם ז כט), כאלו הכונה: קול על השפתיים נשמע, שאי על שפתים קינה, בודאי בעקבות דרשה מן הדרשות.], ערוץ נחלים: אפתח על שְׁפָיִים3[במגלת ישע' א: שפאים.] נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים (ישע' מא יח). על דרכים ירעו ובכל שְׁפָיִם3[במגלת ישע' א: שפאים.] מרעיתם (שם מט ט). שאי עיניך על שְׁפָיִם וראי איפה לא שגלת (ירמ' ג ב). קול על שְׁפָיִים נשמע בכי תחנוני בני ישראל (שם ג כא). רוח צח שְׁפָיִם4[כלו' רוח המיבש את השפיים במדבר, ועי' צַח.] במדבר דרך בת עמי לא לזרות ולא להבר (שם ד יא). גזי נזרך והשליכי ושאי על שְׁפָיִם קינה (שם ז כט). על כל שְׁפָיִם במדבר באו שדדים כי חרב ליי' אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ (שם יב יב). ופראים עמדו על שְׁפָיִם שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב (שם יד ו). — ובסהמ"א, לפי ההבנה השונה של שפיים שבמקרא: וישתרעו (ההרים) באורך שפת הים כשפאים5[במשמ' הרים גבוהים.] זקופים כנד על גדותיו ויקראו בשם גבנוני מצר (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב). — ואמר המשורר: ותרוץ כצבי על הר מזמות כגבור בשפלה רץ בסוסו, במקום לא ידעו עיט שפים5[במשמ' הרים גבוהים.] ואף רגל בני איש לא רמסו (רשב"ג, במר מהחלי, ביאליק-רבניצקי א, 45). תוגה אשר נעדר כאב צריה, ישח לבבי בעלות שפיה5[במשמ' הרים גבוהים.] (הוא, תוגה, שם, 90). אל תאנף אם יעלה עמקם, אל תעלז אם יעמק שִפים (ר"י הלוי, מי יעבר, זמורה ג, 301). ולא חדל הגבור לדלג על השפאים, ולרדוף אחרי הצבאים (ר"י חריזי, תחכ' כה, 230).