Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רָשָׁה II ° 1[פעל שגזרו הפיטנים מן אֲרֶשֶׁת שפתים, וכאמור בהערה למלה זו היו אף מדקדקים שראו ארשת כנגזרת מן רשה. עי' בדברי ש. אברמסון ב"לשוננו" יג, 125 ובהערת ז. בן־חיים שם. ואמנם במגלת אחימעץ, וארשה בגזירה ברשות דר נהורה, כנראה הכונה: וְאֵרָשֶׁה ז"א ואקבל רשות.], — אמר אֲרֶשֶׁת ותפלה, beten; dire une prière; to pray: בן אמוץ מעיד על זאת ורושה (רסע"ג, אשא משלי, אברמסון, ס; בקובץ רסע"ג, תרפ). — ואמר הפיטן: ארשה2[מנֻקד: אֲרָשֶׁה. אברמסון שם גורס אֶרְשֶׁה, וכן נראה יותר.] מי יתנני שמיר ושית (ר"א קליר, אאדה, קינ' ת"ב).