Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רָכַס II * 1[כנראה לפנינו פעל מקביל לערב' רכצ' رکض במשמ' דָּרַךְ (הסוס) וקרוב אל רקצ, רקצ' בערב' רקד בעבר'.], קל לא נמצא.
— פִע', *רִכֵּס, — רִכּסָה הפרה בתבואה, דרכה בה, stampfen, treten;frapper du pied, marcher; to stamp, tread: פרות המרכסות2[על דברי הרמב"ם, הלכ' שכירות יג ד): ופרות המהלכות על התבואה לפי שירט להן הדרך וכו' ע"כ, משיג הראב"ד, וז"ל: א"א דומה שהוא מפרש פרות המרכסות בתבואה כלומר עוברות על התבואה דרך הליכתן למקום אחר כדי לקצר הליכתן והמפרשים לא כך פירשו אלא תבואה שנשרית במים ורוצה להשיר קליפתה והוא חושלא, ע"כ. אך אין כונתו לכך ש"מרכסות" לשון שריה במים היא, אלא לשון דישה של תבואה שרויה, כפרוש רש"י בבבלי.] בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום (ת"ר, ב"מ פט:). ובסהמ"א: בהמה גסה בחרישה דקה שהיא מפסדת ומרכסת את העפר ונעשה כארץ דישה (תשו' הגטו' מהגני', גינצבורג, 249).
— הִפע', *הִרְכִּיס אדם בתבואה, נתן לשור ולפרה לְרַכֵּס, לדרך בה: המרכיס בתבואה אינו עובר משום בל תחסום (תוספת' ב"מ ח י). המרכיס3[בדפוס': המרכין.] בקטניות ובתלתן אינו עובר משום בל תחסום (ירוש' תרומ' ע ד).