רַתְחָן — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

רַתְחָן

רַתְחָן *, רָתְחָן, רותחן, ת"ז — מי שעלול לרתח ולהתקצף בכעס, קל לכעס, jähzornig; irascible: שלשה חייהן אינם חיים, הרחמנין והרתחנין ואניני הדעת (פסח' קיג:). — ובסהמ"א: רחמנים ולא רותחנים שופטים ושוטרים ודינים תמימים (תשו' הגאו', 1918 July JQR, עמ' 175). כי האשה מנסה בתועלת לה בנסיון זה שאם תראה כי רתחן הוא שלא לקחתו (את האיש) (ספר הקנה, סוד קידושין, פז:). כמריבי כהן, פי' הם רתחנים וקפדנים ככהן (נועם אלימלך, משפטים).

Ben-Yehuda Abbreviations