Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רַעֲנַן פ"ע, רַעֲנָנָה1[טעם המלה מלעיל, בנגוד אל שה"ש א יו.] – היה רַעֲנָן: בלא יומו תמלא וכפתו לא רַעֲנָנָה (איו' יה לב).
– פִע', °רִעֲנֵן, – רענן את המצח, עשה אותו רענן ודשן, ואמר הפיטן: הגשם דשאים ירענן2[ס"א: ירוענן.] ושור ומריא בו יחנן (ר"א קליר, יפרח ארץ, תפלת גשם). – ובהשאלה, את האדם: רצוי תשורה לפניך העלה, רצית ניחוחו ושועו עלה, רם במקור נדפס 'רק'. נשבעתה מעשות כלה, רעננתו למלאות תבל כולה (משלם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודת יוה"כ, .,Elbog., Stud, עמ' 127).
– פֻע', רֻעֲנַן, רֹעֲנַן, – נעשה דשן ורענן, ואמר הפיטן: רוענן (השעיר) בקומה בעמדו בתווך כלולב ממוצע בהדס וערבה (קטע עבודת יוה"כ, שם, 169). ירוענן כעץ בפריו יצליח, ראוים לשמח ולהצליח (ארוסה בחסד עולם, ברכת מזון לחתן, ידיעות מכון שוקן ה, קד).
– הִתפ', °הִתְרַעֲנֵן, – שב להיות רענן ודשן: ועוד משמש (האדם) שני שמושים ומתרענן (ברכיה הנקדן, הוצ' גלנץ, פסקה לא).