Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רֶצֶף II °, ש"ז, מ"ר רְצָפִים, — כמו רִצְפָּה, ואמר הפיטן: רמס כבש ועלה למזבח ובידו מחתת פז האדום רצפי 2[נ"א רשפים]. מלאה מפני מערב ירד ושמה ברובד המרצפת (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות, עבודה, סדור רסע"ג, רעג). שביך תפלט ממדורת רצף (רשב"ג, אבן בחן, ביאליק-רבניצקי ב, 192). אשר נתן רפידתו ידידות ורצף אהבה נתן רצפיו (ר"י הלוי, ק?ה, זמורה ב, 118). מלקחיה שמות כ"ה ל"ח שלוקחים הרצפין בהן (ר"י קמחי, ספר הגלוי, 115). וכבד רתחה כסיר בגחלי וברצפי (יעקב בן אלעזר, ספורי האהבה, שירמן, ידיעות מכון שוקן ד, רסג). — ובהשאלה לדברי שיר ופיוט: הנה ישראל בביתו נאגדים ורצפי ינאי בפי נחום חמודים 3[ע"פ מליצת הכתובים ישע' ו ו וכו'; יחזק' ג ג.] (קטע מאגר' מזמן הגא', סעדיאנה של שכטר, 66).