Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רֶדֶם °, ש"ז, — תַּרְדֵּמָה, שֵׁנָה עמקה, ואמר הפיטן: בין בתרים אורו כזרח והראהו ארבע מלכיות ברדם (ר"א קליר, איכה את אשר כבר עשוהו, קינ' ת"ב). ראשון אמצת לפרח שושנים אמוץ לעורר מרדם ישנים בזכרך ברית ראשונים (הוא, ראשון אמצת, מוס' שבת החדש). בלקח טוב לא נמר, עיניו מרדם יפקח, לנועם צרדה וקול זמר רוגנים ילמדו לקח (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רפד). סמך ביאת שמש צידו ימעיטו סאב לובן פן ברדם יקרהו (משלם בר קלונימוס, אמיץ כח, עבודת יוה"כ). והיה יום אחד כהקיץ מרדמו2[אמנם ב. קלאר בהוצאתו מנקד מֵרָדְמוֹ, שם הפעל מן רָדַם, קל.] ורוח אלהים החל לפעמו (מגלת אחימעץ, נויבואר ב, 119). המתיק לו (לאדה"ר) רדם ונתץ גויו, העלה בשר כמהו ולא הבין (אזכר סלה, עבודת יוה"כ, מחז' איטל' ב, קכט.). מה לך להיות נרדם, אין עתה עת רדם (רש"י, יונ' א ו).