רִסּוּק — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

רִסּוּק

רִסּוּק * 1[עי' בהערה שאחר זו.], ש"ז, — מעשה המרסק והממעך, ובפרט בצרוף רסוק אברים, מעוך אברים פנימיים שבגוף: אילין דחבטין תורה בחייליה אין בו משום ריסוק איברים (בשם ר' יאשיה, ירוש' סנה' ו ז). הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוקי אברים (רב הונא, חול' נא.). זכרים המנגחין זה את זה אין חוששין משום ריסוקי אברים (הוא, שם שם). — ובסהמ"א: עוף שנחבט על הארץ וכו' חישינן משום ריסוק איברים (שו"ת הגאו' מן הגני' ב, גינצבורג, 270). שדקדקו בהגבלת הגובה אשר אם דוחין הבהמה ממנו למטה תהיה אסורה משום רסוק איברים, ורצה ברסוק איברים הרסוק המביא אל המות (ר"י א"ת, כוזרי ד לא). וכיצד הריסוק, שיתרוצץ האבר ויחלה מחמת הנפילה (רמב"ם, שחיטה ט ח). — °ובבשול, רסוקי בשר, חתיכות בשר קטנות2[בשמוש הארמ' ריסוקא בתו"מ.], רסוק תפוחים וכדו': קיפה, ריסוקי בשר וקפלוטות שבשולי קדירה (רש"י, בכורות ו:). רסקו, כתשו, לשון כתישה בחטים וריסוק בתפוחים (ר"ש, תרומ' י ב).

Ben-Yehuda Abbreviations