Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רִמּוּז *, ש"ז, — כמו רֶמֶז: ורעם גבורותיו מי יתבונן וכו' אין מתבונן אין כתיב כאן אלא מי יתבונן, הפקחים יודעים רימוזו1[ב(ילק' שמע', איו' תתקיד): רמזו. ] והגיונו (רב הונא, מד"ר בראש' יב). — ובסהמ"א: בינו בוערים בעם וכו' הבו לה', כולן רמוזים על עסקי מתנות עניים (רש"י, סוכ' מז.). אבל בריאת המלאכים לא באה בתורה בפירוש כי אם ברמז כדרך כל הדברים הנבדלים מהיולי כי הרמוז בהם רמז מעט (מנחת קנאות, קופמן, 33). — ואמר הפיטן: זעקי בלי תבוז להטלילי מעוץ ומבוז טל זמנת לרמוז לחתל כאב תמוז (ר"א קליר, אלים, תפלת טל).