Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רִישׁ ש"ז, כנ' רִישׁוֹ, — מצב הרָשׁ, עֹני, דַּלוּת, Armut; pauvreté; poverty: עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים ישבע רִישׁ1[בספר אחד כ"י הרי"ש בצירי ורד"ק כתבו בחירק וכן הוא בשאר הספרים (מנחת שי). ] (משלי כח יט). תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ישתה וישכח רִישׁוֹ ועמלו לא יזכר עוד (שם לא ז). — ואמר המשורר: היו רשפי תבל הבל וריק, אכן ריש פי רשפי (עמנואל, מחברת ד, 33). ועי' א. רֵישׁ.