Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רִיס II * 1[גם בארמ' שבתו"מ ריסא. ואולי אין זה אלא שנוי במבטא או בכתיב במקום אֶרֶס (עי' שם). ועי' בהערות הבאות.], ש"ז, — חֹמר מרעיל, ארס, Gift; poison: וכיון שהיה שותה היה היין בוער בו כריסה2[כצ"ל, נדפס: ככריסה.] של הכינה (ירוש' סנה' י ב). מה הנחש הזה ריסו3[נ"א אירסו, עי' הוצ' אלבק, 1265.] מחלחל לאחר המיתה כך ויהיו המתים אשר המית במותו וכו' (מד"ר בראש' צח). ונתנו לה מאותו המין ואכלה והיה מפעפע בכריסה כריסה4[ס"א, כאריסה.] של חכינה (שם רות, ליני הלילה). וחסד שאו"ה עושין מתוקן הוא להם כריסה5[עי' הערת בובר.] של עכנא (רב הונא, פסיק' ר"כ, שקלים, בובר, יג:).