רִבְרֵב — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

רִבְרֵב

רִבְרֵב * 2[מן הארמ' שבתו"מ.], לא נמצא כך בתו"מ.

— הִתפ', *הִתְרַבְרֵב, — השתרר התגדל והתגאה, grosstun; se donner des airs, se vanter; to talk big, swagger: כי תשתרר עלינו גם השתרר, על מה את מתרברב עלינו, מה טובה עשית לנו (מד"ר במד' יח). — ובסהמ"א: זהו ת' רבתי שתתרברב להתמלא במילוי לשון תאיבה ותאוה (פענח רזא עה"ת, אמשט', ס:, שופטים). כי הת' רבתי הוא רמז שתתרברב ותיכתב במילואה בשלימות שם שם. — ואמר הפיטן: זלזול עיר הנדחת לשומה תל עולם לדור ודור תחרב, חזקו ידיכם לנקום בנקמת דם ברית על שניהם לבדם תתרברב (ר' יצחק בר ראובן, איסרה אתכם, אזהרות, יט.).

— פִע', רִבְרֵב, — רִבְרֵב את פלוני, נתן לו תאר רַב, רַבִּי או רַבַּן: והדורות הראשונים שהיו גדולים מאד לא היו צריכים לרברבם לא ברבן ולא ברבי ולא ברב (ערוך ערך אביי). ובנביאים היו חשובין וכו' ואין מרברבין אותן עם הזכרת שמותיהן (שם שם).

Ben-Yehuda Abbreviations