רְצִיעָה — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

רְצִיעָה

רְצִיעָה *, ש"נ, — מעשה הרוצע את עבדו באזנו לדלת1[עי' רצע, הערות.]: הנרצע נקנה ברציעה (קידוש' א ב). מה הדלת שאינו כשר למצוה כשר לרציעה, מזוזה שהיא כשרה למצוה אינו דין שתכשר לרציעה (מכי', נזיקין ב). אם מוציאה הכתוב מיד מכר החמור, קל וחומר מיד רציעה קלה (שם שם ג). ואף לאמתך תעשה כן, להעניק, יכול אף לרציעה, ת"ל ואם אמור יאמר העבד, העבד ולא אמה (ספרי דבר' קכב). מנין לרציעה שהיא באזן הימנית וכו' (ר' יוחנן, יבמ' קד.). שאין סימנים באיש ואין רציעה באשה (ר"ש, קידוש' טז:). שאין מצות רציעה אלא במרצע (מסכת עבדים). — ובסהמ"א: רצועה ברציעת אזן ואל חפש לא יצאה (מכתב חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים). אבל הרציעה בדלת אע"פ שאין שם מזוזה (רמב"ם, עבדים ג ט). שאם יברח מבעליו רציעת אזנו תוכיח עליו שהוא עבדו (חזקוני, שמות כא ו).

Ben-Yehuda Abbreviations