Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רְפִיָּה °, ש"נ, — מצב הדבר הרפה, רִפְיוֹן, רַפְיוּת: דליכא פסידא של רפיית1[עי' גם רַפְיוּת.] הקרקע מבור לבור (רגמ"ה, ב"ב יח.) — ובדקדוק, תכונת האות הרפויה והנחה: כי יְיֵלילו על משכבותם בגרסת בן אשר אבל בן נפתלי הוא קורא אותו יילילו ברפית2[כלו' ללא תנועה, ועי' הערת וילנסקי בהוצאתו, עמ' עז.] היוד על העקר על משקל הלא דברי ייטיבו (ר"י א"ת, הרקמה ו, 28).