Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רְכוּב 1[אמנם ספק הוא, אם צדקה המסרת בחלקת האותיות שבכתיב הקדום, החסר: השם עבמרכב, שאפשר לחלקן גם: השם עָב מֶרְכָּבוֹ, כלשון הכתוב (ישע' יט א): הנה יי' רֹכב על עב קל, במ"י.], ש"ז, כנ' רְכוּבוֹ, — מֶרכב, מֶרכבה, כלי רכיבה, Fahrzeug; voiture; vehicle: המקרה במים עליותיו השם עבים רְכוּבוֹ המהלך על כנפי רוח (תהל' קד ג). — ואמר הפיטן: באמצו ערבות לרכובו הייתי רכובו (ר"א קליר, יי קנני, קרוב' א שבועות). דודי סלסולו ברבי רבבות, ראשו עטור רכובו בערבות (משלם בר קלונימוס, גן נעול, יוצ' ב פסח). — °ובמשמ' קורות שמתחת לקרשים: שכל הקורות הסובלות הקרשים או כיוצא בקרשים קרא רכוב להיות הקרשים כרוכבים עליהם (ר"ש א"ת, יקוו המים, 141).