Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רְבִיעָה I * 1[עי' ב. רָבַע, הערות.], ש"נ, — מעשה הרובע, השוכב עם בהמה ועוף: אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"ם מפני שחשודין על הרביעה (ע"ז ב א). אמר מר, נוגח משלם את הכופר, רובע אינו משלם את הכופר, ה"ד, אילימא דרבעה וקטלה מה לי קטלא בקרנא מה לי קטלה ברביעה (ב"ק מ:). אני ראיתי ערבי אחד שלקח ירך מן השוק וחקק בה כדי רביעה, רבעה צלאה ואכלה (ר' ירמיה מדפתי, ע"ז כב:). — ובסהמ"א: גר תושב, שקיבל שבע מצות בני נח והרי רביעה בכלל (רש"י שם כד:).2[ועי' גם רְבִיצָה, הערה.] — ובמשמ' שכבת זרע בכלל, ומ"ר רביעיות: ומספר את רובע ישראל, מלמד שהקב"ה יושב וסופר את רביעיותיהם3[בס'והזהיר תזריע, סא: רבעיותיהן וכן בילק"ש במד' כג.] של ישראל, מתי תבא טיפה שהצדיק נוצר הימנה (ר' אבהו, נדה לא:). ומספר את רובע ישראל, הרביעיות שלהן, מי יכול למנות אוכלוסין שיצאו מאותן שהיו חוטפות ומחבבות את המצות וכו' (מד"ר במד' כ).