Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רְבִיעַ II *, ש"ז, — כלי נגון1[מלה זו שאולה מארמ' וכן בא בת"י (ש"ב ו ה) וברביעין ובצלצלין ובסור' וברביעא ובצלצלא במקום ובמנענעים ובצלצלים. אך בסור' רביעא הוא גם תרגומו של מחול, מ"ר מחולות (שהוא חליל, ולא רקוד) ושל חליל, ובא גם עם הפעל רבע, כגון: והעם מחללים בחללים (מ"א א מ): ועמא רבעין ברביעא, ועל כן קשה לקבע את מקור המלה.]: ותיק נבלין, ותיק כנורות וכו' והמרכוף של זמר, ורביעין2[כן גרסת הגאונים (עי' אפשטין, פרוש הגאונים, עמוד 48) והערוך, וכן במדב"מ, וכך נכון עפ"י הארמ' והסור', ולא ורביעית כנוסח המשניות. ועי' בהערה לערך הבא.] של אלית3[כלומר של מקוננת. השוה: אפילו עני שבישראל לא יפחות מב' חלילים ומקוננת (כתוב' ד ד). וחלילים וכו' למת (ב"מ ו א). אין מוליכין חלילין לבתי האבל (ירוש' מו"ק י יט).] (כלים טז ז).