Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רְבִיעִית II *, ש"נ, — כמו ב. רְבִיעָה, עוֹנַת הגשמים: ונתתי גשמיכם בעתם, ברביעיות1[הכונה הברורה היא: ונתתי גשמיכם בעונות הגשמים ברביעה הראשונה והשניה, ולא שלא בעונתם. ואך ע"פ שבוש הספרים בגמרא (עי' לקמן) הבינו בטעות בלילי היום הרביעי שבשבוע, עד שתמה הראב"ד בפרושו, וז"ל: ויום רביעי לא ידענא מאי טעמא קרי ליה בעתו טפי מיום ראשון ושני ושלישי.], אתה אומר ברביעיות או אינו אלא בערבי שבתות2[שאין בני אדם רגילם לצאת בהם מביתם.], אמרו אפי' שנים כשני אליהו וגשמים יורדים בערבי שבתות אינו אלא סימן קללה, הא מה אני מקיים ונתתי גשמיכם בעתם, ברביעיות וכו'3[בנוסחה מתוקנת יותר מובאים הדברים במד"ר, עי' לקמן.] (ספרא ויס, בחוקותי פרק א). נשוורא בביתא קשי לעניותא, בלילי שבתות ובלילי רביעית שרו מזיקין עילויה (פסח' קיא:). לא ישתה אדם מים לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות ואם שתה דמו בראשו מפני סכנה, מאי סכנה רוח רעה (ת"ר, שם קיב.). אגרת בת מחלת וכו' פגעה ברבי חנינא בן דוסא וכו' אמר לה וכו' גוזר אני עליך שלא תעבורי ביישוב לעולם, אמרה ליה, במטותא מינך, שבק לי רווחא פורתא, שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות4[כלו' בלילות של עונת הגשמים, שאין דרך אנשים לצאת בהם מביתם, ולא בליל יום רביעי דוקא. ובלילות, הואיל ואין שדים יוצאים אלא בחשכה, ואין לך לילות חשוכים כלילות הגשמים שהשמים מכוסים בהם עננים.] (שם, קיב:). בעתם5[אין לדון את דברי הגמרא כאן אלא כצרוף של הדרשות המתנגדות שבספרא ובמד"ר. אבל גם כאן הכונה ללילות שבימות הגשמים ולא ליום ד' בשבוע.], בלילי רביעיות ובלילי שבתות, שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בימי רביעית6[כך היא הגרסה הנכונה בכ"י מינכן עי' ד"ס והכונה הפשוטה: בימי עונת הגשמים, ואך שבוש הוא בלילי רביעית שבספרים, ע"פ לילי שבתות, ואין ליל רביעית במשמ' ליל יום רביעי בלשון ואין מקום לכך ע"פ הדקדוק.] ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וכו' (תענ' כג.). ד"א ונתתי גשמיכם בעתם, ברביעית, אתה אומר ברביעית או אינו אלא בערבי שבתות, אמרו אפי' שנים כשני אליהו והגשמים יורדין בערבי שבתות אינן אלא סימן קללה, הא מה אני מקיים ונתתי גשמיכם בעתם, ברביעית, ד"א ונתתי גשמיכם בעתם, בלילות וכו' ד"א ונתתי גשמיכם בעתם, בלילי שבתות, מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלמצה המלכה שהיו גשמים יורדים בלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני הזתים ועדשים כדינרי זהב וכו' (מד"ר ויקר' לה).