Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
רְאִיּוֹן ° 1[יש להבחין גם בנקוד בין מלה זו, שנגזרה מן רָאוּי, ובין רֵאָיוֹן שבתו"מ.], ש"ז, — תכונת מי שהוא ראוי ונאות, Eignung, Würdigkeit; qualification, dignité (-y): שהשכל החמרי יש בידו להתאחד עם השכל הפועל ויש בכאן היכולת והראיון, כלומר שהוא יכול וראוי לכך (ר' הלל מוירונא, תגמולי הנפש, יב:). והשר ההוא וכו' ראוי במיני הראיון, איש אשר כח בו לעמוד בהיכל המלך (שם, כג:).